אמן חושים באנגלית

אין זה מספיק שאמן חושים ידע לדבר בשפה האנגלית באופן כללי. עליו גם-

​

· להכיר את הדיאלקט – נכון, אנחנו עוסקים עכשיו בשפה ספציפית אחת – השפה האנגלית. אך אנגלית בריטית איננה אנגלית אמריקאית, אוסטרלית או קנדית. כל אלה דיאלקטים (ניבים) שונים של האנגלית ולמעשה הדיאלקטים הבולטים ביותר, אך יש רבים נוספים. מאחר שאמן חושים הוא בכל זאת לא מומחה לשפות וגם לא מצופה ממנו שיהיה כזה, הוא לא חייב לדבר בדיוק בניב המקומי. אך חיוני שהקהל יבין אותו ומקצוען בתחום יהיה מודע לדקויות שנובעות מהיבט הניבים.  

· להבין את המבטא - האמן גם לא חייב לדבר במבטא המקומי, אך חיוני שהוא יבין אותו. רובנו רגילים לאנגלית אמריקאית, בריטית וקנדית – אלה כנראה הדיאלקטים שאנו שומעים במידה הרבה ביותר בכלי התקשורת. אך מה לגבי דיאלקט מיוחד וגם מבטא מיוחד, כמו שיש למשל לסקוטים? רבים מכירים מיוטיוב את המערכון המשעשע על שני הסקוטים שמשתמשים במעלית שאין בה כפתורים. המעלית מופעלת קולית והיא שואלת אותם לאיזו קומה הם רוצים להגיע. השניים עונים במבטא סקוטי כבד “eleven” והמעלית פשוט לא מבינה. למזלם של אמני חושים (שמופיעים מול סקוטים) אין קלף מספר 11. אחרת, המצב הידוע של "עכשיו תגיד לכולם איזה קלף בחרת!" היה עשוי להתפתח באופנים משעשעים, אם כי לא בהכרח עבור אמן החושים. אגב, הנסיך הוא הקלף ה-11 לפי הגדרות מסוימות.

· לשלוט בסלנג – סלנג הוא היבט נוסף של האנגלית אשר אמן חושים עשוי לקחת בחשבון. עם זאת, מאחר שהוא מיוחד למדי, במקרים רבים בטוח יותר להיצמד לאנגלית היותר סטנדרטית. בסלנג יש אלמנט דינמי, מאחר שהוא משתנה עם הזמן. הסלנג גם ייחודי למקומות ספציפיים וקהלים מסוימים. לכן לא כולם בהכרח יבינו אותו. דוגמה הפוכה, היא כאשר ביטוי סלנג הופך לפופולרי כל כך, שהוא כבר בפועל חלק מהדיאלקט הראשי. באוסטרליה למשל, הברכה g'day היא אלמנטרית ונפוצה מאוד והיא פשוט קיצור של good day (יום טוב!). לא תצליחו לעשות שני צעדים במדינה מיוחדת זו, מבלי לשמוע את המקומיים הלבביים משתמשים בה. החל מהערים הגדולות כגון מלבורן או סידני ועד אחרון הישובים באזורי המדבר הנידחים (“The Outback”). אך אם לא מכירים אותה, המילה g'day עשויה להיות מוזרה לאוזן בערך כמו סינית ספרותית (לא שסינית רגילה פשוטה להבנה, כן? אבל על אמן חושים בסינית ספרותית, בטוח שלא שמעתם!).

· להתאים את ההומור – ואם כבר מדברים על הומור, גם אותו צריך להתאים היטב לנסיבות - למקום ההופעה ולאוכלוסיה. כמובן, השימוש המיומן בהומור קשור באופן הדוק לשליטה בשפה.

​

​כאנקדוטה מעניינת, זהו עוד היבט מיוחד לגבי הופעות באנגלית בשונה מהופעות בעברית ובמיוחד מול קהל מקומי: בחו"ל אנשים נוטים יותר לצפות בהופעה בנחת וליהנות ממנה. בשונה מכך, בהופעות בעברית ובארץ, הקהל נוטה יותר "לחפש" את האומן ולנסות להבין כיצד האשליה מבוצעת.