מה הקשר בין הארי הודיני, חזי דין וליאור סושרד, וכיצד הם מצליחים לדעת על מה אתם חושבים ולהדהים אתכם בכל פעם מחדש? אמן החושים רון לופטין עם התשובות.
1904, תיאטרון ההיפודרום, לונדון. הארי הודיני עומד על במה מול 4,000 איש ו-100 עיתונאים מרחבי אירופה, בניסיון להשתחרר מאזיקים שנבנו במיוחד עבורו על-ידי מנעולן בריטי מומחה. להודיני לקח 70 דקות להשתחרר. זה היה שיא עולמי ודווח בכלי התקשורת השונים בכל העולם.
הדור החדש של הקוסמים בעידן המילניום הם בכלל אמני החושים, שהפכו למוצר המבוקש ביותר בעולם הבידור, בכל העולם, ולא רק למופעים, אלא גם לצורך הנחיית כנסים ותערוכות, מסיבות פרטיות של האלפיון העליון, השקות נוצצות ועוד. אך בעולם שבו בני האדם הופכים חכמים יותר באמצעות טכנולוגיה וחכמת ההמונים, ויחד עם זאת גם הופכים אדישים יותר, "חסינים" יותר ורגישים יותר לאמת - האם יש מקום לאמני החושים? האם זו שרלטנות? אמנות? או בידור להמונים במסכה מיופייפת?
בתור ילדים, כולנו ישבנו בתדהמה מוחלטת כאשר הופיע קוסם מחויט על הבמה, שלף יונים מהשרוול ומטפחות צבעוניות מהכובע. אני זוכר את עצמי חולם בלילה על היותי מרחף באוויר, אוחז במטה קסמים נוצץ וגורם לחפצים בחדר שלי לזוז מצד לצד.
בימינו, קוסם שרוצה באמת להדהים את הקהל נאלץ לסכן את חייו, להיכנס לתוך קוביית קרח ענקית למשך ארבעה ימים או לקפוץ באנג'י ממגדלי עזריאלי (חזי דין) על מנת לתפוס את תשומת הלב של הציבור הרחב. אז מה יש בנו, בני האדם, שגורם לנו כל-כך להתלהב מקסמים ואמני חושים?
ובכן, המוח האנושי בנוי כך שתמיד ינסה לפתור את הלא מוסבר, לפצח את הלא ברור או לפחות לנסות. כאשר הקהל ניגש אליי תמיד בסוף הופעה עם השאלה "איך עשית את זה?" - אני יודע שהצלחתי במשימה, שהרי הקסם הוא דבר שבמציאות, מבחינה הגיונית, לא יכול להתקיים, כזה שהמוח לא יכול להסביר.
ליאור סושרד, אשר מבלה את מרבית זמנו בבידור עשירי ומפורסמי הגלובוס, טוען שאמני החושים הישראליים הם הטובים בעולם. ומדוע בעצם? שהרי הישראלי לא מוכן לצאת "פראייר" ואין סיכוי שיעבדו עליו, עובדה שגורמת לכך שאמני החושים הישראליים הם החדים, המתוחכמים והמהירים ביותר בעולם!
אבל כיצד אמני חושים משפיעים על מחשבות?
הבטחתי לכם הצצה ואקיים. בהופעה האחרונה שלי מול קבוצת מפתחים של HP Indigo חילקתי מעטפה סגורה לקהל בתחילת המופע, והבטחתי שזו "נבואה". בהמשך ביצעתי תרגיל שבו גרמתי למתכנת בכיר לבחור עמוד מסוים בחוברת בת 318 עמודים (מדריך התקנה מסועף של אחד ממוצרי החברה), וגם להקיף מילה מסוימת בעיגול באותו עמוד. בסוף המופע ביקשתי לפתוח את המעטפה מתחילת ההופעה ובה הייתה כתובה המילה שבחר. הקהל היה בהלם מוחלט! אז מה קרה שם? אתם בטח רוצים לדעת. אמני חושים עושים לא מעט שיעורי בית, וכשבוע לפני המופע ביקשתי לקבל לידי העתק של מדריך ההתקנה. בחרתי בכוונה מילה ארוכה מאוד, מהז'רגון הטכני, שאין לי מושג אפילו מה משמעותה. העתקתי את המילה לדף והחזרתי את המדריך. בהופעה בחרתי את האדם המזיע ביותר בחדר (תמיד יש אחד כזה), וכשדפדף במדריך ההתקנה, הנחתי את ידי על כתפו והצעתי לו כוס מים, ממש עמוד אחד לפני העמוד שרציתי שיעצור בו. הוא הביט בי ואמר "לא תודה", ואז אמרתי לו: "כשמרגיש לך נכון - תעצור, באיזה עמוד שאתה רוצה". הוא דפדף עוד עמוד אחד ואז עצר, בדיוק בעמוד הנכון. איך ידעתי שיעצור דווקא שם? פשוט סימנתי לו, עם היד שלי, שהייתה כל הזמן עדיין על הכתף שלו. לחצתי ממש בעדינות, כאילו במקרה. יותר נכון, האיתות היה לתת-מודע שלו. אמרתי לו מראש שהוא יכול לבחור מילה ארוכה, אפילו מסובכת, והמילה שאני בחרתי הופיעה בשורה הראשונה באותו העמוד. מזל? גורל? לא ממש. אמנות חושים, קסמים או טריק פשוט? תחליטו אתם. הדבר הבטוח הוא שכולנו, בין אם נודה בזה ובין אם לא, אוהבים לחזור לרגע לילדות, אפילו לכמה דקות, ולהיות מודהמים. להתרגש ממשהו לא מוסבר, קוסמי, גדול יותר מאיתנו.
רון לופטין, הוא אמן חושים מהמובילים בישראל, מופיע בכל העולם, ומשמש כמרצה אורח במסלול האקדמי המכללה למינהל בראשון לציון בתחום הדיגיטל.
מתוך טור אישי במעריב: "אמנות חושים- אמנות או שרלטנות?" כתבה מתאריך 20.11.2019